הכלים שלנו

בחרו יבשת

כלי נגינה מאירופה

 
פורטוגל

'גיטארה פורטוגזה'

או גיטרה פורטוגזית או גיטרת פאדו היא כלי מהפנט אשר נוגע עמוק ברגש... במקור הוא יועד לנגינת מוסיקת הפאדו הפורטוגלית אך בזכות ההרמוניות הענוגות שלו, ניתן לשלבו בכל סגנון מוסיקה.

דגם ליסבון, אשר נושא את שם עיר המוצא, מאופיין בסקייל (445 מ"מ) קטן ובגוף מעט גדול מדגם הקואימברה, במקור נועד ללוות שירה נשית. מאופיין בצורת השבלול אשר מעל המפתחות.

דגם קואימברה, מגיע מעיר האונברסיטאות במרכז פורטוגל ומאופיין בסמל המגן של האוניברסיטה. הסקייל גדול יותר (470 מ"מ) וסאונד נמוך יותר, מכייון שנועד ללוות שירה גברית.

12 מיתרים אשר יוצרים הרמוניה נפלאה עם מפתחות פטרסון המסורתיים, מעניקים צליל הרמוני, מלא, עמוק ו...עצוב...
כיוון מומלץ ליסבון: D A B E A D

כיוון מומלץ קואימברה: C G A D G A

ראש של גיטרה פורטוגזית ליסבון

ראש של גיטרה פורטוגזית קואימברה

ויולה דה פאדו

למראית עין זו נראית גיטרה קלאסית רגילה, אך מדובר בכלי נגינה מעניין מאד. גיטרה קלאסית אשר שמו לה מיתרי מתכת, דבר אשר מעניק צליל מלא ועמוק. המידות ממש כמו של קלאסית דבר אשר מקנה נוחות עצומה בנגינה. הגיטרה נועדה ללוות את הגיטרה הפורטוגזית ולעשות ליינים של באס. אל תנסו לעשות את זה בעצמכם ולשים מיתרי מתכת על הגיטרה הקלאסית שלכם... אחרת הצוואר לא יעמוד בלחץ ויתעקם.

ויולה באקסיה

היא הבאס האוקסטית של פורטוגל. כלי נגינה נחמד מאד אשר פתח תיבת התהודה שלו נמצא בצד הגוף.

ויולה ברגווזה

ה'ויולה ברגווזה' מגיעה מהעיר 'ברגה' בצפון פורטוגל. פתח תיבת תהודה אופייני לכלי הוא חתול הים .
כמו ברוב הויולות הפורטוגזיות, כל תופסן בגשר חולק עם 2 מיתרים.

ל'ויולה ברגזה' 5 מיתרים כפולים וכיוונה זהה לזה של הגיטרה הפורטוגזית מסוג קואימברה (פחות 2 מיתרים) C G A D G.

ויולה טואירה

ה'ויולה טואירה' מגיעה מאיזור העיר 'קואימברה' שבמרכז פורטוגל. היא מאופיינת בחור בצורת אליפסה וגופה מאורך וצר.
כמו ברוב הויולות הפורטוגזיות, כל תופסן בגשר חולק עם 2 מיתרים

צלילה ייחודי מאוד הודות ל5 קבוצות המיתרים.

2 המיתרים העליונים משולשים (שלשת מיתרים) ויתר השלושה כפולים.
סה"כ 12 מיתרים.

קל מאד לנגן עליה מכיוון שהכיוון מזכיר גיטרה - A D G B E.

ויולה באירוה

ה'ויולה באירוה' מגיעה מהעיירה 'קאסטלו ברנקו' שבמזרח פורטוגל. היא מאופיינת בצורתה כסיפרה 8 והיא המיוחדת מבין הוויולות הפורטוגזיות.

ישנם 2 מיתרים אשר מנוגנים פתוח רוב הזמן ומתחילים בחיבור של הצוואר לגוף.

הכיוון שלה די זהה לגיטרה ומקנה נגינה קלה ונעימה.

6 זוגות של מיתרים (כאמור 2 קצרים) המכוונים ל- D A D G B D.

ויולה אמארנטינה

הויולה מגיעה  מהעיירה המקסימה 'אמארנטה' שבצפון פורטוגל. היא מאופיינת ב2 לבבות ולכן קרויה גם 'ויולה דה דוס קורסויס' ( גיטרת 2 הלבבות).

הפרטבורד מגיע עד ללבבות (ברוב הוויולות הוא נגמר בחיבור לגוף) והפרטים מתקצרים החל משריג 10.

כמו שהיא נראית- ככה היא נשמעת... בעלת צליל מתקתק והרמוניה עשירה.

מכוונת ממש כמו גיטרה פורטוגזית דגם ליסבון, אך רק עם 5 זוגות מיתרים (D  A  B  E  A).

ויולה קמפאניצ'ה

ה'ויולה קמפאניצ'ה' מגיעה מהעיירה 'וילה ורדה דה פיצ'לאו' שבדרום מזרח פורטוגל. היא מאופיינת בצורתה כספרה 8.

אל תירתעו מהכיוון המוזר שלה, היא מלאת פלאים!

קחו אחת ליד וגלו את הקסם שלה. 5 זוגות של מיתרים אשר מכוונים C F C E G.

קאבאקינו

'קאבאקינו' הוא המקור של היוקולילי (יוקוללה) המוכר.

כלי פורטוגזי מסורתי מאד ואכן כמו היוקולילי, גם הוא בעל 4 או 8 מיתרים, אך להבדיל מהיוקלילי אשר מיתריו עשויים נילון, מיתרי הקאבאקינו עשויים מתכת.

ניתן לכוון אותו כך : A A C# E או G G B D

האי מדיירה

ויולה דה אראמה

'ויולה (גיטרה בפורטוגזית)  דה אראמה' או 'ויולה דה מדיירה', הוא כלי מקסים בעל 9 מיתרים (4 כפולים ומיתר בודד אחד) צר וארוך יותר מגיטרה רגילה ופרטבורד מעט מוגבה מהגוף. מכוון בOpen G, ומעולה בנגינת אקורדים. צלילו עשיר ביותר.
בשונה מהכלים הערביים, המיתר הבודד הוא דווקא המיתר השני ולא הבאס.
הבאסים מכוונים באוקטבות (כמו ב12 מיתרים ובווילות הפורטוגזיות) ואילו המיתרים הגבוהים זהים.

G D G D B D

ראג'או

ה'ראג'או' (Rajão) מגיע מהאי הקסום 'מדיירה'. גם הוא הגיע מפורטוגל (מדיירה שייכת לפורטוגל) ומשם להוואי.  הוא בנוי כמו גיטרה קטנה או יוקולילי  ובעל 5 מיתרי מתכת.

עצמו עיניים והניחו לנגינה לסחוף אתכם לאווירה הטרופית הקסומה.

בעל חמישה מיתרים המכוונים D G C E A

ברגינייה

ה'ברגינייה' הוא עוד כלי קטן מאבות ה'יוקולילי'.

זהו כלי קטן מאד ומעניין מאד בשל העובדה שהוא מכוון כמו בנג'ו.

בעל 4 מיתרי מתכת ובכיוון D G B D אפשר לייצר אתו דברים מופלאים בצבע שונה מהיוקולילי.

האיים האזורים

ויולה דה טרה מסנט. מיגואל

ה'ויולה' (גיטרה בפורטוגזית) מגיעה מהאי סנט. מיגואל אשר באיים האזוריים.

5 זוגות מיתרים ושני הבאסים הם שלשות. סה"כ 12 מיתרים.

צלילו נעים מאד והינו קל לנגינה מאחר וכיוונו די זהה לכיוונה של גיטרה (פחות מיתר E נמוך) A D G B D.
כלי מקושט ומיוחד מאד.

ויולה דה טרסיירה

האי האזורי המקסים 'טרסיירה' ידוע בשל הלחות האיומה שבו. לכן הכלים הטובים באמת מגיעים מהיבשת, שבפורטוגל.

הויולה הזו גדולה מעט משאר הויולות וזהה כמעט לגיטרה רגילה.

ישנם 2 דגמים: 15 מיתרים ו18 מיתרים... הרבה מאד מיתרים!

דגם ה15 מיתרים מכוון כמו גיטרה רגילה רק ששלושת הבאסים משולשים. לדגם ה18 מיתרים נוספו עוד 3 מיתרי B (כמו ב7 מיתרים)...
לכל מי שמחפש גיטרת 12 מיתרים אבל עם טוייסט אחר - זה הכלי שלך!

ויולה דה טרסייה עם 18 מיתרים

האיים הקנריים

טימפלה

גם ה'טימפלה' מקורו בפורטוגל וגם הוא גילגול של ה'קאווקינו' ושל ה'יוקולילי'.

בעיקרון ה'טימפלה' די זהה ליוקולילי רק שגופו מאורך יותר וגבו קמור, פרט אשר מקנה לו צליל מלא יותר ופחות חותך.

בנוסף יש לו מיתר נוסף המקנה אקורדים מלאים יותר ועוד אפשרויות בנגינת סולו.
הכיוון והנגינה זהים ליוקולילי פלוס מיתר - G C E A D.

קייפ ורדה

קאבאקינו קייפ ורדה

קייפ ורדה הוא אי קטן באוקיאנוס האטלנטי אשר היה שייך בעבר לפורטוגל.

ה'קאבאקינו' של אי זה שונה במקצת. גופו גדול יותר וצווארו רחב יותר.
הגשר מזכיר מעט את ה'לאוד' וה'בנדורייה' הספרדיים עם לוח עץ קטן ליצירת זווית שבירה טובה יותר לפני האוכף.

צלילו עמוק יותר ומלא.
4 מיתרים מתכת המכוונים D G B D

ספרד

בנדורייה

כלי גדול עם צוואר פצפון.

6 מיתרים כפולים וזהים. 'בנדורייה' הינו הקטן בהרכבי רונדאלה הספרדיים.

בכדי להקל על החיים שלנו הוא מכוון כמו גיטרה רגילה רק עם קאפו בשריג 4. (זהה ל'לאוד', רק אוקטבה גבוהה).

משמש בעיקר לניגון סולואים.

מכוון  G# C# F# B E A

לאוד

ה'לאוד' (Laúd ) זהה ל'בנדוריה' אך מכוון אוקטבה נמוך יותר. גם הוא דומה לגיטרה רק עם קאפו בשריג 4.

הוא מיועד בעיקר לנגינת אקורדים אך אין פסול גם מלנגן עליו סולואים.

כלי מעניין מאוד ובעל צליל מלא ועשיר.

גיטריקו

ה'גיטריקו' או 'גיטרו' נראים כמו גיטרה מיניאטורית. כלי נגינה נפוץ בדרום מזרח ספרד.
הפיגארד אופייני והוא נמצא בחלק העליון של הגוף.
ל'גיטריקו' 4 מיתרי ניילון והכיוון זהה ל'יוקלילי', אם כי קיימים כיוונים נוספים אחרים.
כלי כייפי ומעניין לאלו אשר מחפשים לגוון מהיוקלילי הנפוץ.

אירלנד

בוזוקי אירי

הבוזוקי האירי הוא כלי מגניב מאד אך מעט קשה לנגינה עקב הסקייל הארוך שלו (660 מ"מ) לכן ניתן לשים קאפו בשריג 2 או אפילו לשקול את האוקטב מנדולין. אך למי שמתעקש זהו כלי מקסים הודות ל4 זוגות מיתרים G D A D, ניתן לעשות איתו הרבה Open Chords. 

מקורו כשמו- מן הבוזוקי היווני, אך בשונה מן הבוזוקי הוא מכוון אחרת ובעל גב שטוח כמו הכלים הפורטוגזים.

תוסיפו כינור, חליל אירי ורוצו לנגן בפאב האירי הראשון שאתם רואים.

לא לשכוח לעשות "צ'ירז" עם כוס של גינס מהחבית!

אוקטב מנדולין (מנדולינה אוקטבה)

אומנם זהו לא כלי אירי במקורו, אך הוא נפוץ מאוד במוסיקה האירית.

הסקייל קטן יותר מהבוזוקי (520 ממ) והכיוון דומה לכיוון המנדולינה רק ב.... נכון, אוקטבה נמוכה GDAE.
מומלץ לבדוק את 2 הכלים אחד מול השני ולראות למי יותר מתחברים.

באנגליה כלי הנגינה נקרא מנדולה אוקטבה.

בנג'ו טנור

בנג'ו שהוא לא באמת הטנור של משפחת הבנג'ו. הכלי פותח בסביבות 1910 מבנג'ו פריטה 4 מיתרים (ראו בהמשך) וצווארו התקצר. בהתחלה נקרא

בנג'ו טנגו.  הכיוון זהה למנדולינה ולכן אהוב במוסיקה אירית.

רומניה

קובזה

קובזה (או קובוז) הוא כלי עתיק שדי נשכח וחוזר לאט לאט בשנים האחרונות. הכלי הוא קרוב משפחה של העוד הערבי.  המראה די דומה ללאוטה. הכלי מגיע מאיזור צפון רומניה ומולדבה. הקובוז הוא הדגם ההונגרי והשוני היחידי זה מיתרי ניילון.

צוואר פרטלס קצר ו4 זוגות מיתרים שמכוונים DADG או GDGC.

במקור מנגנים איתו בעזרת נוצת אווז שגולפה כמפרט.
 

רוסיה

בלליקה

ה'בללייקה' הוא אולי הכלי שהכי מאופיין עם רוסיה. ישנם מספר גדלים לכלי. דגם הפרימה הוא המוכר והוא בעל 3 מיתרים. 2 מיתרי ניילון מכוונים שניהם E ואחד ממתכת , A. בלליקה סקונדה הוא מעט גדול יותר.
אלט מכוון באוקטובה נמוכה ואילו הבאס מכוון E A D. דגם הקונטרה באס נמוך מהבאס באוקטבה. לכלי חור קטן מאד וגוף בצורת משולש.

כלי מסורתי מאד עם היסטוריה ארוכה.

אז קחו מפרט וקדימה, נגנו "קטיושקה"!
 

דומרה

דומרה הוא כלי נגינה פחות מוכרת בעולם שמחוץ למערב בריה"מ לשעבר אך זהו כלי הסולו שבחבורה.

3 המיתרים מכוונים כמו 3 מיתרים נמוכים של גיטרה , E A D.
דגם ה4 מיתרים מכוון כמו מנדולינה - G D A E

גוף קטן עם חור קטן מקנה צליל חדש וברור. מכיוון שהסקייל מאד קטן (370 מ"מ ) אפשר לנגן עליו בקלות קטעים מהירים.

גיטרה רוסית

גיטרה רוסית היא גיטרה עם 7 מיתרי מתכת המכוונת בכיוון G פתוח (D G B D G B D ).
למעשה זו גיטרה ספרדית רגילה אשר "דחפו" לה מיתר שביעי , לכן הצוואר ברוחב רגיל והמיתרים צפופים יותר. הצוואר מחוזק לרוב, בבורג ולא עם טארס רוד אופייני.

צרפת

גיטרת ג'יפסי ג'אז

או בשמה הנכון גיטרת סלמר/מקאפרי. טוב, זה לא ממש כלי נגינה צרפתי מסורתי אך מקורו בצרפת ונוצר ע"י החברה סלמר פאריס (כן,כן של הסקסופונים). הגיטרה פורמסה בתחלית המאה הקודמת ע"י הגיטריסט הבלגי "דג'אנגו" ריינאהרדט. הגיטרה מגיעה בשתי תצורות - פתח (פה) גדול ופתח קטן. לרוב הפתח הקטן הוא לסלואים והפתח הגדול לקצב. הגיטרה נקראית גם "גיטרת מאנוש"...


 

פה קטן

פה גדול

יוון

בוזוקי

כלי הנגינה העיקרי של יוון ומגיע במקורו מהבגלמה התורכית. לכן, הוא יכול להגיע בתצורת 3 זוגות מיתרים ויכוון DAD או ב-4 זוגות של מיתרים בכיוון CFAD . הבזוקי משמש לליווי וגם לסולו. לאחורנה ישנם גם סיילנט בוזוקי - או בוזוקי חשמלי שהפופולאריות שלו תופסת תאוצה.


 

בוזוקי יווני סיילנט (מימין) לצד בוזוקי יווני אקוסטי

לאוטה

הלאוטה היא מאין שילוב בין גיטרה לעוד או לאוטה עתיקה ועם כיוון של מנדולינה. זהו כלי נגינה נפוץ בכל איזור הבלקן וישנם 2 דגמים עיקריים. לאוטה יוונית ולאוטה כרתית. הלאוטה הכרתית גדולה יותר מהיוונית ומכוונת GDAE - כמו מנדולינה. לעומת זאת, הלאוטה היוונית מכוונת CGDA. הכיוון הינו באוקטבות.


 

לאוטה כרתית (מימין) לצד לאוטה יוונית

בגלמה יוונית וצוראס

בגלמה יוונית היא כלי קטן מאד שלרוב בנוי מעץ מגולף, אך ניתן למצוא גם כלי נגינה עם גב בעל צלעות (כמו בוזוקי). הבגלמה מכוונת DAD ואין להתבלבל בינה לבין הבגלמה התורכית.

צוראס (או לעיתים נקרא ג'ורה) הוא האח הגדול של הבגלמה. גם הוא מכוון DAD אך הוא גדול יותר.


 

בגלמה יוונית (מימין) לצד צוראס

 

כלי נגינה מאפריקה

אלג'יריה

מונדול אלג'יראי

ה'מונדול' או 'מנדולה' הוא הכלי נגינה די נדיר למצוא אותו בעולם למעט באלג'יר או אולי בצרפת.

הכלי הוא מעין קומבינציה של עוּד ערבי, גיטרה ומנדוצ'לו. לכלי 4 מיתרים כפולים (לפעמים 5) כפולים ונועד לניגון סולו ולליווי שירה במוסיקת הצ'אבי.

סאונד חזק מאד, ערבי מאד. כיף לנגינה וגם קל מאוד מכיוון שהוא זהה לגיטרה. הכיוון גם די זהה, סוג של DROP D,
(D A D G)

הזוג החמישי הוא B גבוה.


 

 

כלי נגינה מצפון אמריקה

הוואי

יוקוללי

מקורו של היוקוללי למעשה מפורטוגל ונקרא -מצ'טה דה בראגה (הכלי נגינה מבראגה - עיר מצפון פורטוגל).

ישנה נטייה להתייחס ל'יוקוללה' כאל צעצוע, אך לא כך הדבר, זהו כלי מקצועי עם מסורת חשובה בהוואי. היוקוללה (או יוקוללי) המסורתי בנוי מעץ koa בלבד אשר מעניק לו צליל עשיר. הוא מכוון G C E A

הסופרן הוא הגודל הפופולרי ביותר והקטן במשפחת יוקולילי.הוא בעל צליל קריספי וחד. עקב גודלו הוא אידאלי לטיולים.

אנשים עם ידיים גדולות יתקשו לנגן בו ולכן יעדיפו את הקונצרט אשר בעל סאונד מלא יותר.

דגם הטנור גדול מעט מדגם הקונצרט והוא בעל סאונד מלא ועשיר. אידיאלי להופעות . הצוואר שלו גם ארוך יותר. ניתן לכוונו כמו יוקללי רגיל או DGBE.

יוקוללי הבריטון הוא הגדול במשפחה ומכוון כמו גיטרה DGBE.בעל סאונד עמוק ושונה מאחיו הקטנים.
ישנם עוד דגמים והחלאות של יוקללי כמו גיטרללי (גיטרה יוקללי), יוקללי בנג'ו, יוקללי באס, בלליקה יוקללי ועוד.


 

ארצות הברית

דולצימר

דולצימר הוא כלי המגיע מאיזור הרי האפלאצ'ים במזרח ארה"ב. מקורו באירופה והוא שונה מדולצימר פטישים, לכן נקרא גם דולצימר הרים.

הוא מנוגן על הברכיים וקל ביותר לנגינה.
הוא מכוון DAD.


 

מנדולינה

מנדולינה הוא אולי אחד הכלים הכי פופלרים בעולם.

ישנם 2 דגמים עיקריים, A ו-F.

A הוא גוף בצורת טיפה והוא עוצב ע"י גיבסון. דגם F עוצב גם הוא ע"י גיבסון והוא ידוע בעיקר במוסיקת הבלוגראס ובגוף המסולסל.  חוץ מהצורה, השוני הגדול הוא של-A יש מעט יותר ססטיין ואילו ל-F הסאונד חזק וברור.

מנדולינה מכוונת כמו כינור GDAE.
 

מנדולינה A

מנדולינה F

גיטרת רזונייטור

הגיטרות האקוסטיות הראשונות לא היו מוגברות. בתחילת המאה ה20 התחילו הגיטריסטים לנגן בלהקות ביג בנד ולכן היה הצורך להגבירן. כמובן שעדיין לא היו גיטרות חשמליות ולכן הפטנט היה לשתול דיסק אלומניום (קונוס) בגוף הגיטרה אשר מקבל ויברציות מהגשר ובכך הסאונד מוגבר.

למעשה הגיטרות הראשונות היו טריקון, אך עלות הייצור שלהם היה מאד יקר.

נגני בלוז וסלייד המשיכו לנגן איתן בגלל הסאונד הייחודי.

גיטרות עץ נשמעות חמות יותר וצליל פחות תוקפני לעומת גיטרות עם גוף מתכת (לרוב זהו בראס) בעלת צליל מתכתי יותר.

ישנם שני סוגי צווארים. צוואר עגול, כמו של גיטרה, מיועד בעיקר לפריטה, בלוז וסלייד.

ואילו בצוואר מרובע, הגיטרה מונחת על הירכיים ומנוגנת עם סלייד לסגנון הבלוגראס והקאנטרי.

כמו כן ישנם 3 סוגי גשרים. ביסקוויט, עכביש וטירקון. אין כאן מי טוב יותר ומי לא, אלא סאונד אחר לגמרי.

העכביש לרוב בגיטרות עץ,  הביסקוויט למתכת ועץ ואילו הטריקון בעיקר לגיטרות מתכת.

גיטרות רזונייוטור נקראת גם גיטרות רזופוניק או "דוברו" בשמם הגנרי.


 

גיטרת רזונייטור ממתכת עם גשר טריקון

גיטרת רזונייטור מעץ עם גשר עכביש

גיטרת פארלור

גיטרת פארלור היו ידועות בתחילת המאה ה20. באותה תקופה לא היתה דרישה לגיטרות גדולות והן היו אידאליאות למסעות. נגני בלוז מאד אהבו את הסאונד שלהם.

אין זו גיטרה 3/4!

הצוואר זהה בגודלו לצוואר גיטרה רגילה אך הגוף קטן ומקנה סאונד מתוק וחזק. רקורדינג קינג עשו רפליקה מדוייקת ובמחיר אטרקטיבי.

בנג'ו

בנג'ו מקורו מאפריקה ואילו הבנג'ו המודרני התפתח בסוף המאה ה-19 והפך לפופולרי ביותר בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה(pre-war).

השינוי המהותי הוא הוספת המיתר החמישי והראש קיבל את צורתו.

גוף הבנג'ו עשוי מחישוק עץ (רים) עליו יושב הטופ, אשר עשוי מ"עור" של תוף. לפעמים בתוך החישוק יש טבעת מבראס אשר מעצימה את הסאונד.
בנג'ו סגור או בנג'ו רזונייטור מאופיין במכסה עץ  (רזונייטור) אשר סוגר את התוף ובעל תוספת נוספת של טבעת בשם פלאנג', אשר מעצימה את התהודה.

בנג'ו פתוח הוא ללא המכסה ואהוב במיוחד למוסיקת פולק ואילו בנג'ו סגור למוסיקת בלוז,בלוגראס רוק וקאנטרי.

בנג'ו נוסף הוא בנג'ו פריטה (פלקטרם בנג'ו), הוא בעל 4 מיתרים בלבד ומנגנים איתו בעזרת מפרט - כמו גיטרה. הוא מכוון CGBD או כמו 4 המיתרים הגבוהים של גיטרה, DGBE , הנקרא "כיוון שיקגו".

בנג'ו לרוב מכוון GDGBD.

בנג'ו רזונייטור

בנג'ו פתוח

בנג'ו פריטה

גיטרת טנור

גיטרת טנור היא גיטרה בעלת 4 מיתרים ועם גוף מעט קטן (3/4 ) ופותחה בהשראת בנג'ו טנור. כלי נגינה אהוב גם במוסיקה האירית.

לרוב מכוונת CGDA.

לאפ סטיל

לאפ סטייל הוא כלי נגינה חשמלי המנוגן על הירכיים בעזרת סלייד.משמש בעיקר לנגינת בלוז.

לאפ סטיל היה עשוי כולו מאלומניום ונראה כמו מחבת גדולה (לכן היה נקרא Frypan). הוא שקל כ-5 קילו. כיום הוא עשוי עץ וזהו למעשה צוואר אחד ארוך. בדומה לרוב כלי הסלייד המיתרים מוגבהים מהצוואר.

דיוויד גילמור (פינק פלויד...) ניגן עליו הרבה קטעים אייקונים. מומלץ בחום הסולו האדיר של High Hopes!

גיטרת ווייסנבורן

גיטרת ווייסנבורן היא סוג של לאפ סטיל אקוסטי והומצאה בתור הזהב של הבלוגראס "בין המלחמות" במאה ה-20. הגיטרה הומצאה ע"י הרמן וויסנבורן (ומכאן שמה), בהשראה לגיטרות מהוואי (הנגנים בהוואי לקחו גיטרה רגילה וניגנו בעזרת חתיכת מתכת על ברכיהם) הגיטרות המקוריות נדירות מאוד וכמעט לא שרדו עד ימינו.

הגיטרה מנוגנת על הברכיים עם סלייד וניתן לכוון אותה אך ורק בכיוון G פתוח (DGDGBD) או D פתוח (DADF#AD) כיוונים אחרים יגרמו נזק לכלי!

מקסיקו

גיטרון

גיטרון זה הבאס האקוסטית של מוסיקת המריאצ'י המקסיקנית.
הכלי הענקי הזה הוא בעל שישה מיתרים המכוונים A' D G c e A.

ויואלה

ויואלה הוא הכלי ליווי המקסיקני.

הוא בגודל של גיטרת 3/4 ובעל חמישה מיתרי ניילון המכוונים a d g b e.

באחו

באחו סקסטו הוא מעין גיטרה עם 12 מיתרים אך מכוונת אוקטבה נמוך יותר. כך שלמעשה היא גיטרת באס 12 מיתרים.
משמש בעיקר ליינים של באס ואקורדים לליווי.

באחו קווינטו די זהה לבאחו סקסטו רק עם 5 זוגות מיתרים. ללא זוג המיתרים הגבוה. הכלי קל יותר לנגינה עקב הצוואר הצר יותר מאחיו הגדול.
משמש בעיקר לליינים של באס ואקורדים לליווי.

כלי נגינה מאמריקה הלטינית

 
קובה

טרס קובני

הגיטרה הקובנית, או בשמה 'טרס', 3 בספרדית, נראית כמו גיטרה רגילה עם גוף מעט קטן, עם או בלי קאטווי, אבל עם 3 זוגות של מיתרים ומאחר שהגוף והצוואר זהים לגיטרה, יש רווח די גדול בין הזוגות.

כלי מעניין  מאד אשר משמש בעיקר לפירוקי אקורדים וגם לסולואים.

הכיוון הקלאסי הוא GCE, אך בשביל להקל עלינו נכוון GBE...

ונצואלה

קוואטרו ונצואלני

כלי הנגינה הלאומי של ונצואלה ובעל מספר שמות, אך השם הנפוץ ביותר הוא ה'קוואטרו'- 4 בספרדית, על שם ארבעת מיתריו.

4 מיתרי ניילון בכיוון A D F# B. למתקשים נכוון את ה#F לG, כדיי שיהיה למרכז המיתרים בגיטרה.

כלי מגניב מאד ומשמש בעיקר לאקורדים.

ברזיל

קאבאקינו ברזילאי

ה'קאבאקינו ברזילאי' זהה באורכו ל'יוקילילי' המפורסם, אך גופו רחב יותר כמו של גיטרה קטנה. בעל 4 מיתרי מתכת שמכוונים DGBD או אפילו E גבוה ואז הכיוון זהה ל4 המיתרים הגבוהים בגיטרה. משמש בעיקר לקטעי קצב מהירים כמו סמבה.

קאבאקו בנג'ו

קאבקו בנג'ו הוא למעשה קאבקינו ברזילאי בתצורת בנג'ו. הכלי מאד פופלרי בריו דה ג'נרו והכלים הצבעוניים פופלרים בפרט!

בנדולים

'בנדולים' או בעצם 'מנדולינה-ברזילאית', דומה מאד למנדולינה רגילה.

אך אין לה f holes אלה חור גדול כמו בגיטרה. בנוסף, גופה גדול יותר וזהה לגיטרה פורטוגזית.

כל אלו מקנים ל'בנדולים' צליל מעט עמוק ופחות חד מזה של מנדולינה טיפוסית. נהוג להשתמש במיתרים רכים יותר.

ויולה קאיפירה

אחד מהכלים הפופולאריים בברזיל, בעיקר למוסיקת הקאנטרי הברזילאית.

לרוב גופו קטן מעט מגיטרה רגילה והוא בעל 5 זוגות מיתרים, לכן נקרא לפעמים "ויולה דה דז קורדס" - גיטרת 10 המיתרים.

כלי מגניב מאד ומתאים בעיקר לקצב ופירוקי אקורדים.

ניתן לכוונו בשלל כיוונים.

הכיוון הנפוץ הוא: A D F# A D.
הויולה באה בשלוש צורות לבחירה:
Ponteio - מבנה קטן וצר במיוחד ומדגיש את הצלילים הגבוהים.
Cinturada - דגם ביניים, מעט רחב יותר ובעל הסאונד המדגיש מיד וגבוהים.
Clássica - גודל של גיטרה קלאסית ומאופיין במיד ונמוכים.

Clássica

Cinturada

Ponteio

ויולה די סטה קורדאס

פשוט מאד.... גיטרה עם 7 מיתרים. לא כיוונים משונים, לא זוגות מיתרים, ולא גיטרה בצורה משונה...

ממש גיטרה קלאסית רגילה בנוסף למיתר 7. בברזיל המיתר הנוסף הוא C נמוך אך ניתן לכוונו כ- B נמוך, כמו בחשמלית. כלי נגינה פופלארי מאד בברזיל בעיקר במוסיקת הצ'ורו והבוסה נובה.

כלי מעניין מאד בעיקר לנגני הקלאסי, ג'אז ואפילו מטאל.

כמו כן, קיים דגם עם 8 מיתרים בכיוון G נמוך.

פורטו ריקו

קוואטרו פורטו ריקאני

ה'קוואטרו' של פורוטו ריקו שונה מזה של ונצואלה. למעשה הם דומים רק בשם.  הגוף שלו מזכיר כינור וגופו גדול יותר. הוא בעל 5 זוגות מיתרים המכוונים :B E A D G. מנגנים איתו עם מפרט.

הוא הכלי נגינה הלאומי של פורטו ריקו.

קלומוביה

טיפליי

זוהי הגיטרה הקולומביאנית. למעשה אלו רק 4 המיתרים הגבוהים של הגיטרה , D G B E, וכל מיתר הוא בעצם שלשת מיתרים. סה"כ 12 מיתרים.

לדף הכלי

בוליביה ופרו

צ'ארנגו

ה'צ'ארנגו' או צ'רנגו מגיע מאיזור הרי האנדים שבדרום אמריקה. מקורו מהכלים הפורטוגזים. בעבר גופו היה עשוי משריון של ארמדילו אך כיום הוא עשוי מעץ.

הוא בעל 5 זוגות של מיתרים אשר מכוונים כמו יוקללי- G C E A E. מיתר E האמצעי מכוון כאוקטבות.

צ'ארנגון

ה'צ'ארנגון' הוא האח הגדול של ה'צ'רנגו' ואכן הוא גדול מעט ומכוון C F A D A. (למעשה הוא צ'ארנגו בריטון).

רונרוקו

הרונרוקו הוא צ'ארנגו גדול. גופו שונה בצורת צלעות ישרות ולא מעוגלות.  הוא מכוון כמו צ'ארנגו אך מיתירי ה-E מכוונים אוקטבה נמוך.

וואליוצ'ו

נקרא גם וואליוחו הוא האח הקטן במשפחת צ'רנגו. הוא בעל צליל חד יותר. מכוון D G B E B.

 

כלי נגינה מאסיה ומזרח התיכון

איזור המזרח התיכון (לבנט)

עוד

אחד מכלי הנגינה העתיקים ביותר וכנראה שמקורו בפיפה הסינית. המאורים הביאו את כלי הנגינה לאירופה וממנו התפתחה הלאוטה. גב העוד בנוי מצלעות (בד"כ בין 10 ל-25).  ישנן מספר דגמים נפוצים של עוד המאופיינים מבדינת המקור שלהם. לעוד יש 11 מיתרים ומנגנים בו בעזרת רישא.

עוד ערבי (מצרי וסורי) - לרוב הוא יהיה מקושט. מכוון C F A D G C

עוד תורכי - כמעט ואינו מקושט ומכוון טון אחד מעל העוד הערבי. גופו מעוגל יותר. מכוון D G B E A D

עוד עירקי (עוד באשיר) - זהה לעוד ערבי רק עם גשר לא מודבק.

מימין לשמאל : עוד תורכי, עוד ערבי ועוד עירקי

בוזוק

הבוזוק בנוי כמו עוד קטן רק עם צוואר כשל גיטרה מאורך. הוא בעל 3 זוגות של מיתרי מתכת ומכוון cc gg c'c'.

תורכיה

סאז

טוב בואו ונעשה סדר.

סאז הוא משפחה של כמה כלי נגינה שיחסית זהים ומה שמבדיל בינהם זה הגודל. הקטן במשפחה נקרא קורה, הבא אחריו בגלמה, לאחר מכן סאז דיבאן והגדול מכולם סאז מידאן.

זהו הכלי נגינה הכי מאופיין בתורכיה. הגוף מגולף מחתיכת עץ אחת (אולם היום גם בונים עם צלעות) והצוואר ארוך ובעל 7 מיתרי מתכת בכיוונים שונים. פתח תיבת התהודה נמצא בתחתית הגוף.

כיום נפוץ מאוד גם הסאז החשמלי.

מימין לשמאל : קורה, בגלמה, סאז וסאז חשמלי

טנבור

טנבור (או טמבור) הוא כלי נגינה בעל צוואר ארוך מאד.הגוף עגול והגב עשוי מצלעות. 3 זוגות מיתרים ומכוון Dd AA dd. הכלי אינו קשה לנגינה.

יכול להגיע גם בצורת דג'מבוש (ראו בהמשך) ואז יקרא יאלי טנבור.

ג'מבוש

הוא כלי נגינה חדש יחסית ושמו נובע משם המשפחה של היצרן שלו מאיסטנבול. הכלי הוא בעצם שילוב של עוד תורכי ובנג'ו. הגוף עשוי מתכת ונראה כמו סיר והצוואר מוברג על הגוף. להבדיל מעוד וסאז, הג'מבוש בעל מפתחות כיוון כמו של גיטרה.

לאבטה

לאבטה הוא מעין שילוב של עוד תורכי וסטז. הסריגים עשויים מניילון והסדר מעט שונה.... הרבה רבעי טונים. ומכוון A dd gg c'c' או A dd aa d'd'.

קניה מאובטחת ובטוחה

waze

הגעה עם WAZE

 

לחצו על האייקון
Musical Spices
רחל המשוררת 10, פתח תקווה
(רצוי לתאם הגעה מראש)
  • Facebook Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Instagram Social Icon
058-4204304

© 2020 by Enigma. All Right Revered